מרק נשלח ע"י המפקד למשימה לתפוס את עליזה היהודייה ולהביאה
לבסיס. מרק יצא למשימה, אחרי שהמפקד תיאר לו בבירור את מראה של
עליזה. הוא לא היה בטוח שימצא את עליזה ופחד שהמפקד יכעס עליו.
הוא הגיע למקום שעליו דיבר המפקד, והתחיל ללכת ולחפש. אנשים
יהודים ראו את החייל הבריטי וברחו מבוהלים לבתיהם. מרק חשב
בלבו שהוא מצטער על שהוא גורם כל כך הרבה פחד לאנשים. אז,
פתאום, ראה את עליזה וזיהה אותה מיד. הוא ניגש אליה ואמר:
"LADY, GIVE ME IDENTIFY CARD PLEASE". עליזה שלחה בו מבט
עצבני ואמרה "I DON'T HAVE, AND IT'S NOT YOUR BUSSINESS
ANYWAY". מרק הלך צעד אחורה ואמר: "IT'S NOT NICE, LADY.  TELL
ME WHY YOU DON'T HAVE THE CARD, AND I WILL FIND IT FOR YOU".
"NEVER", אמרה עליזה, "GO AWAY". מרק המתין רגע, התבונן בעליזה
היפה והעליזה ואמר לה: "OK. WAIT FOR ME TONIGHT". הוא הלך
וראה שעליזה צוחקת לעצמה ושולחת בו מבטי בוז. הוא נעלב, הפנה
את ראשו וברח. עליזה חשבה: "איזה בן אדם מגעיל הוא נראה, רפוי
בנפשו וכל הזמן מתחנן ומתחנף".
הוא הודיע למפקד שהערב ינסה למצוא שוב את עליזה ולהביאה לבסיס.
המפקד קצת כעס ואמר: "FIND HER OR YOU WILL GET LABOUR
PUNISHMENT". מרק הוריד למטה את פניו והרהר בעצב. הוא חשב
"EVERY DAY I WILL GO TO MEET HER". כך היה הולך כל יום ומחפש
את עליזה בכל השוק והעיר, והשוק היה שמח והומה אדם באופן שהיה
זר למרק. לפעמים לא מצא אותה והלך עצוב וכשמצא אותה צעקה עליו
"GO HOME, BUDJER". מרק היה מזיל דמעות ואומר לה: "PLEASE,
ELLIZA, DON'T REJECT ME". היא צחקה עליו והלכה שמחה, והוא חזר
לביתו שקט ודומם. עליזה הייתה חושבת לעצמה בדרך הביתה: "הנה
מצאתי חייל בריטי שאפשר לשחק בו".
בימים האחרונים היה מרק בדיכאון. היה מאחר להגיע לבסיס, לא
אוכל הרבה ולא מדבר הרבה, לא  עם החיילים ולא עם המפקד. בקושי
שמע את ההוראות שהמפקד נתן לו, וזה הרגיז את המפקד. המפקד היה
צועק עליו "MARK, CONCETRATE". החיילים היו ניגשים אליו
ומציעים לו אוכל טוב שיפתה אותו בחדר האוכל, והוא סירב לאכול.
היה יושב בבית בלילות במשך שעות רבות, שותק ולא חושב על שום
דבר. חבריו עזבו אותו. לילה אחד הוא לא נרדם בכלל. טרדו אותו
כל שנייה, בלי הרף, מחשבות רבות וחזקות מסתובבות כסערה. הרגיש
כאילו סרט מתח ואימה פעל בתוך מוחו. בחצות הלילה הלך למטבח,
לקח סכין, תקע בחזהו ונפל מת.