האהבה מגיעה מהכרת תודה
מהערכת מי שאתה
ומי שנמצא בחייך

הערכה הופכת את האבן
למקדש, לבית
מי שאתה הוא כל מה שאתה צריך
האהבה היא המים, סמוך על הזרע

אושר איננו כיבוש
הוא כורע ברך היכן שאתה
הוא לוחש: תודה
על הרעב
על הלהבה
על הזרים שהפכו לדמך

קדושה
היא חיה במבט של אוהב
בנשימה רועדת של סליחה
בתפילה הבלתי מדוברת של ידיעה
שמה שאתה
כבר מספיק
אל תבקש מהכוכבים יותר
הם רק יתחילו להדהד את כמיהתך
במקום זאת, פנה לאבק שמתחת לרגליך
לפנים שהולכות לצדך
שם נמצא הקתדרלה שלך
שם נמצא השיר שלך

אושר איננו אוצר חפור
הוא הפציעה שמלמדת אותך רחמים
היא היד שמחזיקה את שמך
כאשר הלילה מוחק אותו

הסתכל...
האנשים לצדך הם מלאכים במסווה
הגוף שאתה מקלל הוא כבר המנון
אפילו החושך הוא סוג של אור... מורה
האם אתה מעז לכרוע לפניו?