אִם הָיָה לָנוּ כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם
וּבַיְשָׁנוּתֵךְ לֹא הָיְתָה עֲבוּרִי נֶעֱלָם
הָיִינוּ יוֹשְׁבִים וְחוֹשְׁבִים בְּנַחַת
אֵיךְ לְהַעֲבִיר יוֹם אַהֲבָה בְּיַחַד
אַתְּ עַל הֲגַנְגֶּס תְּחַפְּשי אַבְנֵי חֵן
וַאֲנִי עַל הָהַמְבָּר אֵשֵׁב מְקוֹנֵן
שָׁנִים אֲחַכֶּה, עַד בּוֹא שִׁטָּפוֹן
וְגַם אָז שׁוּב תֹּאמְרִי: "לֹא הַיּוֹם"
אוּלַי נְחַכֶּה עַד שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים
יָמִירוּ דָּתָם, יַהַפְכוּ לַנּוֹצְרִים?
אַהֲבָתֵנוּ כְּאִימְפֶּרְיָה לְאַט תִּצְמַח
עוֹד וְעוֹד שְׁטָחִים אֵלֶיהָ תִּסְפַּח
אֶת עֵינַיִךְ הָיִיתִי אָז מְפָאֵר
מֵאָה שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר
וּלְזוּג עוֹפָרַיִךְ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים
אֶסְגּוֹד עַד יִגָּמְרוּ הַמִּלִּים
וּלְכָל הַשְּׁאָר יִהְיוּ לִי עוֹד
אַלְפֵי שָׁנִים לְהַלֵּל וְלַחֲמוֹד
אַתְּ רְאוּיָה לְכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת
וְאַל לָךְ לְהִסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת
אֲבָל מָה אֶעֱשה וְאָזְנִי שׁוֹמַעַת
אֶת שְׁאוֹן רַכֶּבֶת הַזְּמַן נוֹסַעַת
מְאַיֶּמֶת לְשאתֵנוּ אֱלֵי תְּהוֹם
לָנֶצַח בּוֹ שׁוֹרֵר רַק הַיְשִׁימוֹן
שָׁם יוֹפְיֵך לָעַד לֹא יִשרוֹד
וּמִקִּבְרֵךְ לֹא תּוּכְלִי עוֹד
לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה
שֶׁיִּבְלְעוּ תּוֹלֵעָה וְרִמָּה
מְעַכְּלִים אֶת תּוּמֵךְ הַבְּתוּלִי
כְּבוֹדֵךְ שֶׁשָּׁמַרְתְּ מִפְּנֵי תְּשׁוּקָתִי
לְּעָפָר וְאֵפֶר הָפְכָה
תַּחַת זוֹ הַמַּצֵּבָה
יֵשׁ מָקוֹם שֶׁל שַׁלְוָה
אֲבָל לֹא לְחִבּוּק אַהֲבָה
עַכְשָׁיו כְּשֶׁיָּפְיֵךְ צָעִיר רַעֲנָן
וּלְחַיָּיִךְ פּוֹרְחוֹת כְּוֶרֶד קָטָן
וְנַפְשֵׁךְ גּוֹאָה וְשׁוֹקֶקֶת
בּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ וְנִלְהֶבֶת
זוֹ הָעֵת לַעֲשוֹת אַהֲבָה
וְלִטְרֹף יַחְדָּיו הַסְּעוּדָה
יֵשׁ לְמַהֵר, הַשָּׁעוֹן לֹא עוֹצֵר
עוֹד מְעַט יוֹלִיכוּנוּ אֱלֵי קֶבֶר
אָז בּוֹאִי וְנִשְׁכַּח מֵהַכֹּל
נִתְעַרְסֵל לְכַדּוּר עָנוֹג וְגָדוֹל
וְמִבַּעַד סֶדֶק קָטָן נַחְמוֹק
בְּשַׁעַר חַיֵּי הַנֶּצַח נַחְקוֹק:
"אָמְנָם לֹא גָּרַמְנוּ לַזְּמַן לַעֲצוֹר
אֲבָל עַל הַשֶּׁמֶשׁ הִסְפַּקְנוּ לִדְהֹור"
בהשראת To His Coy Mistress מאת אנדרו מרוול
אשר ראה את רכבת הזמן מתקרבת וקרא למהר אל האהבה. |