זה היה מזמן ועכשיו אני לובש מדים,
יש לי קסדה מיוחדת אפוד וגם רובה,
היינו כמה חברים בצוות, חלק כבר אינם,
אלוהים, אנא, שמור על נשמתם.

כשהייתי קטן, אבא לימד אותי לשחק שחמט,
חיילים שנלחמים ומגנים, יש רצים,
פרשים וצריחים, גם המלך מעליהם,
גם המלכה שיש תמיד לשמור עליה.

כל אחד הולך בדרכו, כל אחד עם כוח אחר,
הרצים רצים, הצריחים מתקדמים עד שעוצרים אותם,
הפרשים רוכבים על סוסים בנסיגה ובקפיצה,
תכליתם להגן, לתקוף ולנצח, בייחד הם צבא.

יש בשחמט עוד הרבה פרטים, צריך לזכור,
כאן אין ניסיון לעשות שלום או לחיות בדו-קיום,
כדי להגן על המלך ולנצח, חיילים מתים תמיד,
אבל כל צעד חייב להיות מתוכנן, גמיש ולהתמיד.

זה היה מזמן ועכשיו אני לובש מדים,
יש לי קסדה מיוחדת אפוד וגם רובה,
היינו כמה חברים בצוות, חלק כבר אינם,
אלוהים, אנא, שמור על נשמתם.

כשלמדתי לשחק, הייתי קטן,
את זה אני ממש זוכר,
לא ידעתי מה זה מוות, אבא,
שכשזה בא זה לא עובר.

כשלמדתי לשחק, אבא, הייתי קטן,
אז עוד לא ידעתי, אבל את זה אני זוכר,
לא ידעתי מה זה מוות, אבא,
וכשזה בא זה, מגיע ולא עובר.

כשלמדתי לשחק, הייתי קטן, את זה אני ממש זוכר,
לא ידעתי מה זה מוות, אבא.
https://youtu.be/481ugaqUbb4