אַהֲבָה,
בִּפְעֹם כָּל הַלַּהַט בָּעֵינַיִם.
הִיא שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלוֹ
וְהוּא אֶת קוֹלָהּ


אַהֲבָה,
בְּחָסוּת סַהַר הַמְּסַנְוֵר בַּיָּם.
עֵינֶיהָ בְּתוֹךְ עֵינָיו
וְשַׁלְהַבְתָּן מְשֻׁתֶּפֶת.

אַהֲבָה- חִיּוּךְ בּוֹרֵק
בִּמְלוֹא צוֹחֲקָהּ וְאֹשֶׁר.
קְלַסְתֵּר דָּמָה בְּדָמוֹ
וְהַלַּיְלָה מִתְקַמֵּר
אֶל חַלּוֹנָם

אַהֲבָה,
לְשַׁרְבֵּב אֶת הַשּפָתַיִם
וְלָשׁוֹן בַּשֶּׁבִי נִצְמֶדֶת,
נִשְׁאָרִים צְמוּדִים
פֶּן יֵעָלְמוּ בְּחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים

16/9/25
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
   לְאֵלִי מִשְׁעָלִי