השתיקה שלך הגיעה, והיא ידעה את שמי
עצרתי את נשימתי עד שנעלמו כל השעונים
אתה צפית מרחוק
אני קראתי את היעדרותך כמו טקסט קדוש
כל פסוק היה פצע, כל עמוד קללה
השתיקה שלך מדברת בלשון של אבן
רקוויאם חקוק בעצמותיי
לא עוד המתנה בזיכרון הרדוף שלך
סיימתי עם תפילות שמתנגשות בקיר
שרתי לרוחות שלבשו את פניך
צחוקן חד, קולן מורעל
עם כל נדר שמעולם לא נשבעת
עם כל דלת נעולה שמעולם לא נפתחה
רקדתי לבד בסערה השקטה שלך
שם האהבה הייתה קרה והזעם חם
בניתי מקדש בלי אל
והשארתי את עצמי כורעת בערפל
(זו הייתה אשמתי)
השתיקה שלך צורחת, חותכת את השמיים
כמו קללה של מאהב או זעקת נביא
לא אמתין לך עוד
אני יוצאת מאורך הדועך
אז שמור על השלום, על הפשע הקדוש שלך
אני אמצא את האמת שלי מחוץ לזמן
הווליום גבוה, המסר ברור
אתה ההד שרציתי לשמוע
השתיקה שלך הגיעה, והיא ידעה את שמי
מעולם לא היית שלי לאחוז בו |
