הצצתי אל פלח ישבנך,
משתובב בג'ינס,
פורם קווי תפר,
מבקש להתפרץ,
גונב את גבולך
או את גבולי.
קשה לא להביט
בישבן עגול
ממוכנס.
אני מבין
זו אופנה.
יד גבר עיצבה
אותך לג'ינס
ואותי להביט.
אז אל תשלחי אותי
לגולאג מבטך
הנוזף.
חינוך מחדש לא יעזור,
אני כבר שם,
שבוי בגבריות מזויפת:
משחקי שליטה,
תרגילי מנהיגות.
והישבן שלי תפור
לחליפת עסקים לוחצת,
תחת עין הנהלה בוחנת,
תאבת שורת רווח
על חשבון
זיעת אפי הניגרת
מניסיונות תפירה כושלים
של אני מומצא.
רק תשאירי לי
קצה חוט להיאחז בו,
לתפור בגד על פי מידותיי,
לאחות את מה
שקרעתי מעצמי בדרך
להבין שהכול היה שלי
תמיד. |
