אָנָּא סְלַח לָנוּ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים,
עַם תּוֹעֶה בְּדַרְכֵי נֶעֱלָמִים.
אֲשֶׁר לֹא עָלָה הַיּוֹם יְרוּשָׁלַיִמָה,
וְנָסַע אֶלֵי קֶבֶר בְּגָלוּת אוּקְרָאִינָה.

הַמְבַקְשִׁים קִרְבָתְךָ בְּכָל לֵבָב,
נוֹסְעִים רְחוֹק מִמְּךָ, בְּדֶרֶךְ עָקַב.
אֶל קֶבֶר רַב נַחְמָן שֶׁבֵּין גּוֹיִים וְגָלוּת,
וְשׁוֹכְחִים כִּי שִׁמְךָ בְּאַרְצְךָ חָרוּת.

עַל כִּסְאֲךָ בְּצִיּוֹן, אַתָּה יוֹשֵׁב מָרוֹם,
וּמוֹלֵךְ עַל שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּתוֹם.
רַב נַחְמָן קָרָא: "בֹּאוּ נָא אֶל קִבְרִי",
וְשָׁם תָּבוֹא רוּחֲכֶם לִידֵי שִׁבְרִי.

"בְּחִינַת אֶרֶץ יִשרָאֵל" אָמַר בְּדִמְעָה,
בְּצִיּוּן הַצַּדִּיק תִּיקּוּן וּתְפִלָּה נִשְׁמָעָה.
בִּימָיו הַדְּרָכִים שֻׁבְּשׁוּ, לְצִיּוֹן לֹא הִגַּעְנוּ,
בִּמְקוֹם לְעִיר שְׁלוֹמֵנוּ, לְאוּמָן נָסַעְנוּ.

וְהַיּוֹם יְרוּשָׁלַיִם בְּנוּיָה לִתְפָאֶרֶת,
דְּרָכֶיהָ פְּתוּחוֹת לְכָל יוֹשְׁבֵי קָרֶת.
וְלָמָּה נַנִּיחַ מְקוֹם הַשְּׁכִינָה,
וְנִרְדֹּף אַחַר קֶבֶר מֵעֵבֶר תְּחוּמָה?

הֲנַעֲמֹד הַיּוֹם לְדִין מוּל צַדִּיק נִפְטָר,
אוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ עֹז וְהָדָר?
הֲלוֹא הוּא יוֹשֵׁב צִיּוֹן בָּרָמָה,
וְרַק לוֹ מַפְתְּחוֹת שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה.

רִיבּוֹן הָעוֹלָמִים, שׁוֹפֵט חַיִּים וְנְשָׁמוֹת,
זוֹכֵר נִשְׁכָּחוֹת וּפוֹרֵש מַעֲשי דּוֹרוֹת.
בְּיוֹם דִּין קָדוֹשׁ זֶה, בְּדִין נַעֲמוֹד,
וְנִתְחַנֵּן לִסְלִיחָה, בְּלֵב נִפְרָץ מָלֵא הוֹד.

זְכֹר, אֵל רַחוּם, כִּי בַדֶּרֶךְ אָנוּ כּוֹשְׁלִים,
וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנָּא הָשֵׁב הַתּוֹעִים.
וּתְן צִיּוּן "עוֹבֵר" לְעַמְּךָ הַשָּׁקוּעַ בִּבְחִינוֹת,
הַמַּנִּיחִים עִירְךָ וְיוֹצְאִים לַגָּלוּיוֹת.

חַזֵּק דַּעְתֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל רַק אֵלֶיךָ,
לְעוֹלָם וָעֶד, בִּירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ.


(פיוט לראש השנה - בקשת סליחה)