הַיּוֹם נַעֲסֹוק בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים,
נִפָּגֵשׁ עַל סַפְסָלִים,
לְלֹא שרֶטֶת
כַּחַשׁ אֶתְמוֹלִים,
רַק נַבִּיעַ מִשֶּׁאַלַּת רִיחוּפִים.

הַיּוֹם נְשַׁנֶּה עִתִּים
רֹאשׁ נָרִים,
שָׁמַיִם כְּחֻלִּים,
נְדַבֵּר דְּבָרִים פְּשׁוּטִים
אַהֲבָה וַחֲלוֹם.

כְּעִנְבָּלִים נְגַלֶּה לְשׁוֹנֵנוּ
עַל סַף שְׁחָקִים,
כְּמוֹ גֶּשֶׁם חַמְסִין
קַיִץ אֲשֶׁר שֻׁסַּע לְפָנֵינוּ
מַטְרִיד, בִּלְתִּי נִתְפָּס.

הַלַּיְלָה נָשיחַ
אֶל כּוֹכָב וְיָרֵחַ,
מִלִּים פְּשׁוּטוֹת
מַשְׁמָעוּתִיּוֹת
אֲשֶׁר יְלַוּוּ אוֹתָנוּ בַּחֲלוֹמוֹת
עַד שַׁחֲרוּר בּוֹקֵר טַל.

20/8/25
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת
   לְאֵלִי מִשְׁעָלִי