אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בַּלֵּילוֹת
בְּתוֹךְ הֶתְקֵפִים וְהֶבְזֵקֵי הִבְהוּבִים,
אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרִים כַּהֲוָויָתָם,
אוֹ הֲוָויוֹת כְּדַבְּרִי בָּם

עַזָּה הֵם קוֹרְאִים לַמָּקוֹם.
חַיָּל הֵם קוֹרְאִים לָאָדָם.
הָרוּג הֵם קוֹרְאִים לְחָבֵר.
חָבֵר אַתָּה נִשְׁאָר אִתִּי?
תִּנְשֹׁום אִתִּי כָּכָה,
חָמֵשׁ, אַרְבַּע, שָׁלוֹשׁ, שְׁתַּיִם, אַחַת,
חָמֵשׁ אַחַת שֶׁבַע אַרְבַּע תֵּשַׁע חָמֵשׁ תֵּשַׁע

מִסְפָּר אִישִׁי. אֲנִי קוֹרֵא בַּלֵּילוֹת
עַל מַצְבִּיאִים דְּגוּלִים שֶׁשָּׁלְחוּ אוֹתָנוּ
לַמָּקוֹם.

בְּהֵעָדֵר שֵׁם הוֹלֵם,
אַתֶּם קוֹרְאִים שָׁם קַדִּישׁ,
אַתֶּם קוֹרְאִים לוֹ חֶלְקָהּ.

לָאָדָם אֵינְכֶם קוֹרְאִים.
לָאֱמֶת אֵינְכֶם מַבִּיטִים.
הִנֵּה דְּבָרִים כַּהֲווָיָתָם.

מִדֵּי דַּבְּרִי בָּם, זְכֹר אֶזְכֹּר
אֶת עַזָּה.