הילדים נהגו לשחק בחצר כל יום ולשקוע במשחק. הם הבחינו
בברווזים היפים שהתחילו לעבור לידם באגם. הם החליטו ללמד את
הברווזים לשחק, ואחר כך החליטו ללמד את הברווזים גם לרקוד.
ההורים היו מסתכלים מהצד ולא מבינים למה הילדים פתאום רוקדים
כשהם משחקים. כעבור שנה, הברווזים למדו מהילדים לשחק ולרקוד,
והילדים והברווזים המציאו ריקוד משותף והראו אותו להורים.

הדולפינים אלפא, ביתא, גמא ודלתא חיו ליד החוף כבר הרבה שנים.
בשבועות האחרונים הופיעה חבורת ילדים ולאט לאט התחילה להתעניין
בדולפינים. הילדים ביקשו מהדולפינים להסיע אותם לארץ הכי רחוקה
בעולם. הדולפינים הסכימו ולקחו את הילדים על גבם. הם שחו כמה
קילומטרים, ואז אחד מהם איבד את הדרך. הוא השמיע קולות צופן
לדולפינים האחרים כדי שיבואו להציל אותו, אבל לקח הרבה זמן עד
שכמה מהם שמעו את הקריאה ובאו ביחד עם האחרים. כך כל כמה
קילומטרים היה אחד הדולפינים מאבד את הדרך ומתקשה לקרוא
לאחרים. רק אחרי כמה שנים, הגיעו כולם ביחד עם הילדים לארץ הכי
רחוקה בעולם.


בקוטב הדרומי גרה בשלווה משפחת פינגווינים עם זוג הורים ושלושה
ילדים. ההורים שמרו על הילדים שלא ייעלמו, ולכן לא נתנו להם
לצאת מהבית מאוחר מדי בשעות הערב. ההורים עבדו קשה חלק מהיום.
הם לא מצאו משרה טובה. הם רצו לעבוד חלק מהזמן ביום וחלק
בלילה, אבל לא יכלו כי היה צריך לשמור על הילדים. פעם אחת,
הציעו הילדים להורים לשכור להם שמרטף. ההורים התנצלו ואמרו
שהמשפחה ענייה ואין להם כסף לשמרטף. הילדים סיפרו להורים
שהכירו בטיול בחוץ ילד פינגווין אחר שיש לו שמרטף קבוע, וזה
נראה להם דבר נהדר והם רוצים שמרטף. הילדים התייעצו בסתר
ביניהם והחליטו לאסוף כסף בשביל ההורים לשכור שמרטף. הם התחילו
לעזור לאנשים תמורת תשלום סמלי. הם עזרו מאוד, וכל חברת
הפינגווינים בקוטב שמעה על טוב ליבם והעריכה אותם. איכשהו בכל
זאת הם הצליחו להסתיר את זה מההורים, שהיו עסוקים מאוד בסידורי
הבית והעבודה. כעבור כמה חודשים, היה לילדים המון כסף. הם
סיפרו להוריהם על המבצע שלהם, הראו להם את שלל מטבעות הזהב
שהרוויחו, וביקשו מההורים לשכור להם שמרטף. ההורים שכרו שמרטף
קבוע, והשמרטף היה מאוד נחמד והסכים להסיע את הילדים כל ערב
לטיול ברחבי הקוטב. הילדים היו חוזרים מהטיול שמחים ומאושרים,
הולכים לישון בשקט וחולמים על אהבה בין הורים לילדים.



דרור הנקר היה עובד קשה כל יום מהבוקר עד הערב בהקשות מקור על
העץ. הקשות המקור על העץ טרטרו בראשו והוציאו אותו מדעתו. כמעט
התחרש. בערב היה נופל שדוד ונרדם. בסוף החליט שנמאס לו מהעבודה
הקשה הזאת, והוא יחפש עץ אחר שאולי בו יהיה יותר קל. למחרת עבר
לעץ אחר והתחיל לנקר במרץ. גם בעץ האחר היו אותם צלילים בדיוק,
והיה קשה. כעבור זמן קצר ניסה עץ אחר. כל העבודות על העצים היו
קשות, והצלילים נשמעו אותו דבר. הערב כבר ירד. דרור הודיע לבוס
שלו שהוא מתפטר. הבוס צעק עליו ונתן לו סטירת לחי מצלצלת. דרור
הלך ונרדם. היה לו סיוט, חלם שכולם עוזבים אותו כי הוא עני.
בבוקר התעורר מוקדם כי חש קור. החורף הגיע. איך ימצא עבודה
להתפרנס? אין אוכל בשום מקום. כולם מכונסים בבתים. פתאום ראה
את מלכת הנקרים, ציפורה, מתקרבת. הוא רצה להשתחוות לה, אבל היא
הסתכלה עליו במבט משתאה ועיניים גדולות, ודרור ראה שיש עליה
תכשיטים יקרים. היא ניגשה והציעה לו נישואין. דרור קפץ משמחה,
והם הלכו שלובי יד לארמון המפואר של המלכה. מאז הם נשואים
באושר ועושר, ולא חסר לדרור דבר.