אני שומע רעמים רחוקים,
ברקים שורטים לי את הלב,
עיניי לא נעצמות,
חבלים חונקים אותי,
אני מחפש אור מעבר לערפל.

מחשבותיי רצות בלי מנוחה,
צללים עוטפים אותי,
התמונה נשברה לאט,
החום התערבב בקור,
וקולות חלשים שנעלמו.

ציפורים שרות באטיות,
מיתרים בודדים בלילה,
נשימותיי כבדות ושקטות,
הרגע מגיע באיחור,
והשלום השבור שנאמר,
מאוחר מדי.

נהרות של געגועים,
אל ספור שלא נגמר,
כל צלקת מכאיבה,
שוברת אותי מבפנים,
פותחת דרך הנשמה.

אז צעדי חסרי מטרה,
ואני מחפש אור שיתקרב,
בינתיים הפחדים שוכנים בי,
ואני מחזיק במשהו קטן,
אני מחכה לשחר שיבוא.

כי השקט גדל בתוך הכאב,
קבלתי שיעור של דמעות רותחות,
אבל יש תקווה נלחשת,
דרך הסערה השבורה שבי,
מרפא איטי שנשבר כי
נהרות של געגועים,
אל ספור שלא נגמר,
כל צלקת מכאיבה,
שוברת אותי מבפנים,
פותחת דרך הנשמה.

דרך הנשמה.


נהרות של געגועים, אל ספור שלא נגמר,
מרפא איטי שנשבר כי נהרות של געגועים.
https://youtu.be/Ln4CRwESfQE