אוי... חרעוץ הנחש המזדיין בעל גוף היונה הרך ששוטר בקפלן
ומתנחל יכולים להוריד בבעיטה אחת לצלעות, אבל בוחרים לאשפז
בגהה לשלושה וחצי שבועות כי זה יותר אפקט בשבילם:
תנו לי נובל על זה, אבל אנחנו חיים במשטר שראוי שאקבע עבורו את
מטבע הלשון:
"Cautious Fetishistic Fascism"
יענו, פשיזם רך, פטישיסטי... במקום ישר לקמבן אותך במכות אם
אתה עומד ליד סל ניירות סדוק בגלל שתפסו אותך בשלטון ליד
ומאשימים אותך שאם שוב תשבור את זה הם יקחו ממך את התחתונים
וישאירו אותך לא מגולח בחוץ במשך יום שלם בחוץ בחום השמש
המייזע, הם נותנים לך נוחות... אתה רק מפחד לאבד את התחתונים,
אבל אתה בעבודה קיוביקל נוחה מול מחשב... אתה לחוץ לשלם את
החשבונות ואולי, אבל רק אולי, יש לך את היכולת לחזור לדירת
החדר שלך לספה ושם יש לך כרית שאתה יכול להרטיב לפורנוגרפיה
פדופילית של נסיכות מתכווצות ב-AI. נכון?
ז"א, זה התחיל בניינטיז עם ה"עונש" הסאדיסטי המזוכיסטי הרך הזה
שאם עבדת יום שלם, אתה חוזר ברכב הביתה לצלילים של גלגלץ ולקול
המחרמן של בת העשרים ושבע, לילך ברנע שגורם לך להרטיב... קול
בוגר של בת מלך ישראלית שיודעת, ואז גומרת אותך היטב על ברכיה
של שרלין מלהקת רפבליקה עם "Ready to Go"... אתה פשוט רצית
להרטיב מהטיזינג של נערת כוח ניינטיז שהצליחה ומלגלגת עליך
שאתה לא יותר מילד מפגר... הכיף של סוף הניינטיז.... העונש
הסופטקור סאדו המענג של סוף היום כי היית עובד טוב ויכולת לשלם
שכר דירה כדי להגיע אליו במונית שירות או אוטובוס ממוזג במאי
של תחילת הקיץ בארבע עד חמש אחר הצהריים... איפה היא, לילך
ברנע אחרי שעברו לה השלושים? לא תוכל להשלים את החסר... לא
תוכל להתחרמן שוב כמו כמה זה היה טוב כשהיא עוד עשתה לך טובה
ועכשיו היא אינטלקטואלית ממושקפת מושכת בקושי שמוכנה לתת לך
בקושי את קצה המיץ כי היא עוד איכשהו מעט בטוב איתך כאשר היא
מקריינת באינטיליגנטיות אירופאית לפרסומות לבושם שאנל, איזו
החמצה...! זה היה אז... כשעוד היה לך שלושה עד חמישה מרווחים
קצרים לנשום ולהרטיב בין הפסקת קפה לשיחה מתורצת בגמגום
לפדגוגית אחראית המשרד שלך בתנאי שבטח הבוס מרשה לך איכשהוא כי
נשאר קצת זמן להוצא ממכונת הקפה קצת מיץ גרגרים מגורען שהחלטת
לוותר עליו ופיספסת בשביל זה פסקה וחצי במסמך...
היום זה פורנוגרפית AI שהורסת את מאזן כדור הארץ ואת המין
האנושי בכך שצריך להקים תחנת כוח רדיו אקטיבית בכל שני מטר כדי
שכולם יאוננו בסוף היום בקיוביקל על פורנוגרפיית ילדות נטולת
שימוש בילדות... ז"א, הם יודעים לגרום לו לדעת, למחשב העל שלהם
איך נראית ילדה ולהרכיב לך חלקים של שרירי דוגמנית כדי שזה יצא
בזול... התמצית של מיץ של צילום ילדים בחדר של עבריין במרתף
צילום ניו-יורקי... כולם יכולים לצפות בזה חוץ מההומלס... גם
אלו שבגהה, אם יש להם מזל, מאוננים בסתר בפלייטריפ פון שלהם...
אתה סובל דיכאון, צער, השפלה בעבודת הקיוביקל, בטון ומלט
הבנייה ואז תגמור הכל כאשר תחזור לדירת החדר שלך על הילדות
הקטנות מהפרסומת של ווט-בראש, זה רק אזכור לטעם גן העדן האלוהי
על זה שאתה מציית לפי כל כללי התורה שלימדו אותך ברחוב סומסום
בבית של פיסטוק בטלוויזיית השחור-לבן בתור ילד בן ארבע... טרו
סטורי... הם גם מזריקים לך מאה חמישים מיליגרם קלופיקסול כדי
שתחלש ותקבל דיכאון כדי שכל דבר יהיה יותר קשה והחליצה בסוף
שאתה מרטיב את הכרית תהיה אינטסיבית כדי שתחייה בהשפלה הזו של
מה אם אני פדופיל?! תבוא אשם למחרת ובכל יום לעבודת המשרד
ותרגיש שהשכל קוטע אותך במחשבות טורדניות באשר מה אם תגיד לפקח
מעליך שילשין לבוס כדי ששני שוטרים ממושקפים יקחו אותך בכח לתא
מעצר... מהפחד המחריד בכל יום שזה לא יקרה ומה יקרה אם יגלו,
אתה תבצע את העבודה יותר לאט, יותר בלחץ ותעשה יותר שגיאות
שתצטרך לתקן כי החרדה שגן העדן על ספת העור המיושנת הקרועה
המסריחה שלך שעליה הכרית עם כתמי הסי-מן היא אולי קצת לא
חוקית.. ולמעשה זה חמור ואסור אולי בתכלית... אולי בשעת חרדה
מול הקיוסק בתחנת הרכב מול מגדלי יוק, זה גרם לך, אבל רק
אולי... לגעת במקרה בכיסוי מעל המכנסיים שלך במקרה שעמדת לקנות
חטיף גרנולה בעמדה של קיוסק המכירה של תחנת הרכבת כאשר ילדה
קטנה בשמלת כמעט דפוק אותי בול כמו האמא הדתייה שלה עמדה לפניך
בתור כדי לברר כמה היא רצינית וצודקת ובוגרת היא כאשר היא
צריכה בכובד ראש לברר את תשלום החשבונות שלה לחשמל בבית עבור
קייטנה ומסמך תשלום מס עירייה כאשר בסוף היא קונה במבה ובקבוק
חלב לילדה... אתה מה זה לחוץ... מרגיש שאגל זעה יורד מהמצח אם
רק תכוון טיפה לא במקום לאיפה שהקצה של המכנס...
אתה עושה יו-טיוב פרימיום, משלם קנס של עשרים וארבעה שקלים
מקצבת נכות ואבטחת הכנסה שאפ'חד לא רוצה לשלם כי כולם רוצים
בחינם כדי להתעלם מההצקות של הפרסומת שגורמת לך להרגיש שאתה
כזה קטן כי אתה כמעט מיניאטורה מגוחכת של פאוור ריינג'ר אדום
עם מסכת ג'ים קרי מקרטון או יאיר לפיד עם חיוך מגוחך על הפייס
שלך, מופיעה פרסומת שאומרת לך תמיד שברור שאתה קונה חומוס פעור
של מחלבות רמת הגולן ואז יש לך את האפשרות בפרסומת השנייה "אם
לא עשית סקיפ" לרדת על השרלטן שמוכר לך אופני הרים שאפשר לחלק
לשנים עם קליק באמצע במחיר שהוא טוב מכדי להיות אמיתי... אולי
אם יש לך מספיק אנרגיה, אתה אפילו מצליח ליצור סרטון
אינפלואנסינג צפוי שיביא לך עשרת אלפים דולר, כי אתה אחד מאלף
שניסו בראש הרשימה ואז הם שולחים לך מטהר בריכה בחבילה בדואר
כי שילמת כדי להראות לכולם שזה בולשיט... כזה שיש לכל בית
עשירים ממוצע שאפשר לקנות בארבעים דולר ולהתקין בשמונים...
אתה משלם על מכונת גילוח כדי לצאת ג'נטלמן מאתיים תשעים שקל
ומקווה שמחר היא אולי שוב תעבוד... בקושי... עושים לך טובה שלא
צומח לך שפם מוסוליני או היטלר... תחשבו כמה מכונות גילוח זה
בעבור כל הייטקיסט או דוחה דעת קהל...
חרעוץ מביא חרפה לנשים רבות בישראל... פסיכולוגיות בשקל בעל
תואר שמכניס להם לדירה יקרה במגדלי פז-יוקס באיכילוב בואכה
דרום צפון תל אביב או ברחוב השוטרים של נווה-גן פתח תקווה...
על צלחתן באיקאה לאנץ' באיזור התעשייה בברזל בלינצ'ס גס רוח
ומרשמלו מבשר חזיר בעוד הן משוחחות בולשיט אינטילגנטי פלצני
והן לועסות אותו ברוך בעודן מעשנות סיגריות כי הן אלוהים והן
יודעות הכל ולעולם יחליטו מה נכון ומה טוב עבורן, אתה מסתכל על
פניהן הגסות של האלוהים ומתחרמן, בא לך לקבל מהן מציצה אם רק
יכולת למצוא את הטריק הנכון לגרום להן להגיד לך שאתה המלך ואיך
בא להן לרדת לך בדירה בפלורנטין כי פשוט פיצחת את הקוד שגורם
להן לעזוב הכל ולהרטיב לך את הקצה של השמוק ויש לך מליון דולר
והצלחת איכשהוא להיות שוטר ועורך דין... בשבילן, מקומו של
חרעוץ הסיינטלוג ההיטלר הוא בכלא והרב בעל הכעס ישלח אותו
לגיהנום על זה ויוודא לחתום עליו בפני שר של מעלה שגם לא יצא
משם גם אם כ-ו-ל-ם אבל ממש: כולם יקבלו גן עדן חושני ולבן
ורטוב ואת שיא האורגיה הקפלניסטית לנצח באשר חייהם... האורגזמה
המתמשכת הרטובה של יום השבת הנצחי בו השכינה יורדת להם לאט,
לאט, נמוך יותר ורטוב... מחזיקה אותם חזק במותן קרוב לחוטיני
הלבן שלה בבגדי הכלה שלה בשיר אלוהי להוט וטוב מסול-עד-דו
אלוהי אינסופי... בעודם בו זמנית מזריקים לי קלופיקסול של 250
באמצע מונטיפיורי בכלוב באמצע שוק פתח תקווה בתא מסורג עם שלט
ברור: "יאיר ישראל חרעוץ"... עוברי אורח זורקים עלי חצילים
רקובים ועגבניות ומכנים אותי בכינויים מעליבים כמו הריינג'ר
האדום, כרובי ודודלי וצועקים בערסית זולה, לך תזיין יא דרעק
מאנייק... לנצח באשר אני חרא ודרעק... היחיד בכל עולם השבת
הנצחי... איך אתם מסבירים את זה?! ישראל והסוכה הקטנה והנבוכה
והמסריחה שלהם עם תבשילי הג'וחה המסורתיים שלהם? כולם באורגיה
המונית בעולם הבא דירת החדר בגן הענקי הקטן אשר גודלו מרפסת
טברנה ענקית של שדרות רוטשילד... בן לוקח בת ובת לוקח בן
בריקוד מזרחי צמוד ומזדיינים ואח"כ אורגיה וכולי כולי... איך
תסבירו זאת?!
נכון יצאתי נחש? נכון?
יאללה תטבעו עמוק באש הגיהנום בנהר המפעפע האכזר על זה שבכלל
קטעתי לכם בפיפס של הטקסט.
כוס אחתק, יהוה, אני ממש מפחד, על אמת.
שימו בראשי. בועז. |
