פחד עמוק שנטוע בי מאז,
כשהייתי ילד, רך וחשוף.
למדתי שכדי שיאהבו,
צריך לצחוק, להצליח, להתנהג יפה.

אך כשהפחד גובר בי,
והלב מבקש להראות את הפגיעה.
אני מסתיר, מחפש מסכה,
מסווה את הכאב שמבעבע בתוכי.

אני מזייף את עצמי כל כך,
כדי לא להיעלם, לא להינטש.
אבל בתוך שקט הלילה,
אני יודע, זאת לא האמת.

ואז אני שואל בשקט,
מי אני בלי כל ההצגות?
האם אפשר להיות אהוב, פשוט כך,
בלי להרוויח, בלי להצטיין?

הריפוי מתקרב לאט,
כשאני מאפשר לעצמי ליפול.
כשאני נחשף באמת,
פוגשת אותי אהבה שלא תלויה.

מזייף את עצמי כל כך,
לא להיעלם, לא להינטש.
אבל כשאני בתוך שקט הלילה, לבד,
אני יודע, זה לא אני באמת.

והריפוי שלי מתקרב לאט, לאט,
וכשאני מאפשר לעצמי ליפול.
וכשאני נחשף באמת,
פוגשת אותי אהבה שלא
תלויה בדבר.

אהבה שלא,
תלויה בדבר.

לא תלויה בדבר.


אני מזייף את עצמי כל כך, כדי לא להיעלם, לא להינטש.
אבל בתוך שקט הלילה, אני יודע, זאת לא האמת.
https://youtu.be/kNRCo6uoCkE