הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל חַיַּי זוֹרַחַת
בְּעִמְקֵי הַבֶּטֶן קָרוֹב לַלֵּב.
וְאֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת צוֹמַחַת שָׁם
בַּמַּעֲמַקִּים.
אוֹתוֹת נִקְשְׁרוּ בִּי
לִכְתֹּב שִׁירִים לְלֹא סוֹף
לְרַגֵּשׁ אֶת הַזּוּלָת בְּמִלִּים חַמּוֹת
וּמְרַגְּשׁוֹת כְּאִלּוּ הָיָה בִּנְעָלַי.
וַעֲדַיִן זוֹרַחַת אֵי שָׁם בְּסִפּוּן חַיִּים
שִׁירִים נִכְתָּבִים בַּלֵּב וְעוֹבְרִים
לְלֵב אַחֵר.