[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפרק הקודם
http://stage.co.il/Stories/537410272

יש ודאי קוראים שיתמהו, כיצד איירון מן ודוקטור דום נלחמו בחלל
החיצון, בהתרחשות של הפרק הקודם?
מיותר אולי (ואולי לא) להזכיר לכם, אבל חליפת האיירון מן מכילה
גם אפשרות להילחם בחלל החיצון, כי היא כוללת בתוכה מכלי חמצן
של חודש. וגם דוקטור דום תכנן בחליפה שלו בדיוק אפשרות זהה.
בכל אופן, מהלומות הוחלפו, יריות נורו - והכל היה די חסר טעם,
כי שניהם חסינים לאש או לכדורי רובה.
אז בואו נריץ מעט את ההתרחשות...
הבחירות לנשיאות ארצות הברית, עוד 6 ימים נותרו...
לפתע טוני מצא את עצמו לוחש "אין טעם, אם אחד מאיתנו ייעלם
לבד, כל הסיפור יתחיל מהתחלה".
ופתאום הוא לחץ על זרועות חליפת האיירון מן מבפנים, כך שיחבק
את דוקטור דום - ושניהם שוגרו (עם החליפות שלהם) לכדור
הארץ...





פתאום יצא כדור אור בוהק מחור התולעת, כדור אור שכולו חסד ושפע
ומתיז ניצוצות אש.
הכדור הגיע לכדור הארץ, מתיז אש על עכביש בבית החולים בו ישן
פיטר פרקר.
פיטר התהפך על משכבו ולא נרדם. הוא חלם על הדוד בן ועל הדודה
מיי, שליבו מלא געגועים אליהם. לפתע עלה העכביש על יצועו -
ועקץ אותו.

פיטר התעורר שטוף זיעה ולפתע התיז קורי עכביש אמיתיים מפרק
ידו. הוא הצמיד, בחשש, את ידיו ורגליו לקיר והחל לטפס. הכוחות
שהיו שלו רק בהזיות לפתע פעלו במציאות, שכעת הפסיקה להיות
מקולקלת...
באותו הזמן התעורר ההומלס ברוק לוגאן משינה עמוקה, שנגרמה מכך
שהאחות אנה מארי (רוג) נגעה בו - וכעת היה צעיר וחזק מאי פעם.
הוא חייך כשציפורניים ממתכת חזקה נשלפו מידיו.
כדור האור התיז ניצוצות אש גם על הזוג ריצ'רדס, על ג'וני סטורם
ועל בן גרים. ריד הפך ליצור בעל גמישות אינסופית, סוזן הפכה
לבלתי נראית, ג'וני סטורם הוציא אש מגופו (מבלי שנשרף) ובן
גרים הפך לבעל מבנה של סלע.
השופט אריק לנשר יצא בדיוק להפסקת תה - וגם הכפית שלו לפתע
התעקמה מבלי שהזיז אותה. גם צ'רלס אקסבייר התעורר ומוחו מלא
במצוקה ושמחה של אנשים אחרים, שרק אחד מהם הוא אריק "מגנטו"
לנשר.
השוטר הקשיש בגמלאות פרנק קאסל התעורר - ולפתע נזכר בצער
האמיתי שרד היה מעורב בו. באותה מציאות הוא היה יהודי שנולד
בגרמניה, כשיום אחד הועבר למחנה ריכוז עם משפחתו. הקצין שם,
יוהאן שמידט, הלא הוא הגולגולת האדומה ("רד סקאל" באנגלית) הרג
את אשתו ואת ילדיהם הקטנים.
הוא דפק בדלתו של יוהאן בבית החולים.
"רד!!!", הוא צעק, "אני זוכר עכשיו מה עשית לי!!!"
באותו הזמן, לאחר שחמק באמצעות טיפוס חשאי מבית החולים,
ספיידרמן (הלא הוא פיטר פרקר) התנדנד בין הבניינים בעיר
באמצעות קורי העכביש שלו. הוא הגיע במהירות של מכונית מרוץ
לבית הלבן.





"שלום לך, המועמד לנשיאות ויקטור פון דום. במסגרת סבב הראיונות
של המועמדים לנשיאות ארצות הברית, הוזמנת לסיור בבית הלבן, שם
תקבל הזדמנות לצילום שער ואפשרות לספר לנו מה אתה מתכנן לשנות
בכהונה שלך", פצחה בראיון המראיינת הצעירה.
"מה הוא מתכנן, או מה הוא... זומם?" שאל ספיידרמן מהמקום שהגיע
אליו בתקרת החדר הסגלגל.
"ספיידרפוץ!!!" צווח דוקטור דום.
"שתבינו", חייך פיטר עטוי המסכה, "תמיד הייתה לי הרגשה שדוקטור
דום רק מכסה במרוץ מניעים אפלים יותר - וצדקתי!!! מצאתי בתקרה,
כנראה מעשה ידיהם של סנטורים רפובליקנים שקיבלו רשות לבקר בבית
הלבן וקיבלו הוראות מדוקטור דום, יהלומים שנשדדו ממוזיאון
היסטורי. תתפסי", זרק את שקיק היהלומים לעברה, "ותחקרי את
המפלגה שלו. יהיו בטח כמה חבר'ה שכדי לא להיכנס לכלא,
יזמרו!!!"
לפתע חושי העכביש שלו הזהירו אותו שמשהו נוראי עומד לקרות.
בכל מקום שהחסד מגיע אליו, יש סכנה מפני אפלה גדולה!!! צעק
הקול בראשו.





בינתיים, פרנק פרץ את דלתו של רד. הוא הפנה רובה ש"הרים" מניק
פיורי (במציאות ההיא איש האבטחה), לעבר יוהאן שמידט.
"אתה לא תהרוג..", התנשפה האחות גוון סטייסי, "מטופלים...".
היא גוננה בגופה על "רד", אך מאוחר מדי. הרובה ירה שני כדורים
לראשו של יוהאן וכדור אחד בליבה של גוון.
"מה עשית?!", בכה ספיידרמן, שהופיע לפתע. הוא התיז קורי עכביש
מפרק ידו - וכלא בתוך כדור קורים את פרנק.





אבל באותו רגע הופיע כדור אש נוסף (של חסד וחמלה) וכל החולים,
המאבטחים ואנשי הצוות נעלמו. איש מעולם לא זכר שפיטר פרקר היה
שם כספיידרמן, או שויקטור פון דום היה מועמד לנשיאות. גוון
סטייסי הייתה כבר מתה, אך לא בגלל פרנק קאסל, שהמשיך להפיל
אימה על רוצחים ואנסים. ויש אומרים שגם זו לטובה...

-הסוף-







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מוצצת אצבע,
אתם לא?

גמבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/8/25 14:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציצי מקניל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה