בוא, נדליק נרות נשמה.
אחת, שתיים, שלוש - ארבע.
יש עוד?
מתי זה נגמר?
לא, לא, לא,
אל תחשוב על מלחמה.
ואל תשאל אותי למה.
המחשבות שסילקת ביום -
חוזרות בלילה.
מעירות אותך בזעקה.
לא הם לא מתו לשווא,
כך אומרים כולם
בטח יש איזו סיבה טובה
רק ששכחתי אותה
מתי היה האוקטובר שבעה?
לא כבר פירקנו להם את הצורה?
אז למה עוד שולחים ילדים
אל מותם,
במלחמת גרילה
חסרת טעם?
לא. לא. לא.
אל תספר לי מה קרה לך שם.
תשאיר אותי בספק
כי אם אני צודק
זה זוועה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.