|
ביום השנה לפטירתה של אלישבע
הביאו לנו אחיה דפים וצבעים
על מנת שנצייר לזכרה
הם סיפרו שתמיד כשיצאו לטבע
אלישבע הייתה מביאה לכולם
ועודדה אותם ליצירה
הורדתי כמה דמעות
ציירתי שני ציורים
והותרתי אותם שם, בבית העלמין
כשחזרתי הביתה משהו אצלי זז
נפתח לי הרעב להחזיק את הצבעים
לחוש את הנייר כמו שפעם בילדותי
ורכשתי צבעים
ובריסטול
ועוד אחד
וציירתי
תכופות
מאז ועד עכשיו
לזכר החיים
ואלישבע |
|
|
אמש אנוכי ואחד
מלקוחותיי
הנאמנים בגן
החשמל עסקנו
בפעילות
שהצניעות יפה
לה.
באיזשהו שלב
אמרתי לו, "טוב,
תשמע, אולי תצא
כבר?"
אז הוא אמר "אבל
אי אפשר לצאת,
אנחנו במבצע של
בזק."
פתאום נזכרתי
למה אני שונא
אותם כל כך.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.