והיום הבא
בא
והחיים לא עצרו
ולא הם
לא היססו

ומי שהיסס
בו כחשו
ואף כי
הם היו כמעיין שופע
ולפעמים לבריכה
לרוב ביצה
היו

וגם

כמו בנבואה הנפוצה
בתחתית ספר הקפה המקומית

הקלישאה תתהפך בבוא הסער בבוא המבול
החלול שהכלי היה צר מלהכיל
ומציאות הייתה מצליפה היא

ואז
וגם

למרבה הפלא
למדבר

אך ואף
וצחקנו צחקנו רקדנו אל מול מדורה
של חיים בוערים מבעבעים
מגכחים ברשעות
מביטים בתשוקה
בשקקה

באהבה
וחטא
ותשובה
ואמת טועה

נסחפים עם הזרמים
טובעים בחול
ושרים עם מלח מלא הפה
הו כה יפה הלילה הזה

כך ואך
כה וכה

כה
דוממים היינו לפעמים
אל מול סחרחורת אלימה
של צלילי החוץ חסר התבונה

כי צריך כי נצרח
ונחריש
אל מול קול גדול שאינו לא דבר אין
שהוא הוא
רעם בשתיקתו כשם שיעקוב
דמם על לאה

אך כך היה
וכך אך נזכור

עם חיוך
עם שעשוע של מחשבה
ואז שוב
ננשום את היום הבא
ושוב
ננשום את היום הבא
ונרפה
ושוב