|
בריכה מלאה אצות
אני יושב על שפת בריכה בזמן שקיעה
זורק אבן ועוד אבן לבריכה
גופי רפוי על כיסא
שבור, רצוץ
החיים - הם הולכים ונמשכים
ואני עלם זר בתוך עולם תעתועים
וכאילו לא מספיק -
גשם מתחיל לרדת. |
|
|
תשמעו, רע לי.
אחרי טייק דאט,
אני מרשה לעצמי
גם להתגעגע
לבויזון.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, תישא את
הכאב בליבה
לנצח) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.