לא חיפשתי תשובה בעולם,
רק פינה לנשום רגע בשקט,
צעדיי רעדו כנר בודד,
ברוח חורפית,
שנאבק לא להישבר
אל מול החשכה.
ושוב אני לומד ללכת,
עוד פסיעה ולאט,
לא לבד, מזה הרמתי ידיים, אך בעצמי.
ואם אפול, אזכר בכאב,
כי בזה
אני אמצא אותי.
ופתאום,
יש כאן יד שלא ראיתי מולי,
אך היא חיכתה לי בכול פעם,
כשנפלתי.
יש גם מילים שנאמרות בלי קול,
רק במבט אמתי
שנותן בי כוח לקום
מהכאב הישן.
ושוב אני לומד ללכת,
לא מושלם, אבל חיי.
אם אתה כאן לידי עכשיו,
אז גם מחר לא יכאב מידי.
וכל מי שכשל פעם,
הוא אח לצעדים שלי,
וכל מי שידע את הפחד,
הוא אור קטן בשבילי.
ושוב אני לומד ללכת,
על שביל שניבנה לי בלב.
ובזרועותיהם הפתוחות של
שותפים לדרך,
אני נופל ומתקרב.
כי כל מי שכשל פעם,
הוא אח לצעדים שלי,
וכי כול מי שידע את הפחד,
הוא עוד אור קטן בשבילי.
אז שוב אני לומד ללכת,
על זה השביל שנבנה לי בלב,
ואל זרועותיהם היקרות של
שותפים לדרך
אני נופל ומתקרב.
אני נופל ומתקרב.
נופל ומתקרב.
מתקרב.
מתקרב.
אתה כאן לידי עכשיו,
אז גם מחר לא יכאב מידי.
https://youtu.be/NxqyfOIW8gg
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.