בעמק של צללים, עץ זקן עומד
שורשיו חודרים לעמקי האדמה
הוא שומע את הרוח, את הלבבות פועמים
ומשווע אל השמיים, אל חירות האוויר
הוא רוצה לדעת מה זה לגעת
ביד חמה, באהבה שמחבקת
הנותנת השראה
לשמוע את השירה של הנשמות
שנוגעות זו בזו, מתמזגות ברגע
באחדות
כשהגשם יורד, הוא מוצא את עצמו
חולם על הים ועל החוף החם
על גלים שמרקדים, על צחוק ילד וילדה
על חיבוק שיסיר את כל הכאבים
הוא רואה בני אדם, מתהלכים סביבו
מחייכים, בוכים, אוהבים ונפרדים
והוא שואף להיות חלק מהסיפור
לא רק צל, לא רק עדות לחיים מקובעים
אך העץ נשאר בעמק, נטוע
שורשיו חקוקים באדמה, לא זז
ובכל זאת, בלב שלו, הוא יודע
שבכל רוח שעוברת, יש בו משהו אנושי וחם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.