ושוב זה אני מתבונן בתוכי,
רוצה לחבק את הילד שבי.
מביט במראה- לא מכיר את עצמי
עוצם את עיניי- קול קורא לי בשמי
ושוב אתה כאן ושוב אתה שם
ושוב אתה בא ומיד נעלם
ושוב זה אני באותו המקום
פוקח עיניי, מתעורר מחלום
ושוב הבדידות מכה בי בפנים,
ואין לה שום קול ואין לה פנים.
אבל יהיה יותר טוב אולי,
אם רגע אשב לעצום את עיניי
ושוב אתה כאן ושוב אתה שם
ושוב אתה בא ומיד נעלם
ושוב זה אני באותו המקום
פוקח עיניי, מתעורר מחלום
ושוב זה אני בתוך ההמון
עם הילד שבי מסתגר בתוכו.
שומע קולות לא רוצה להקשיב,
הילד שבי נפגע לא מגיב
ושוב אתה כאן ושוב אתה שם
ושוב אתה בא ומיד נעלם
ושוב זה אני באותו המקום
פוקח עיניי, מתעורר מחלום |
