בביתו בלילה מול חלון,
הוא יושב לתהות על קנקנו
וצולל לתוך שינה טרופה
ונעור מתוך חלום אימה
אז הוא מרים למעלה את ידו-
מבקש סימן או איזה אות,
שיאירו אור על עתידו,
שרוצה כל כך הוא לגלות- אותו
ובבוקר קם כמו נווד,
לחפש עבר שכבר אבד.
את כוסו מרים כדי לא לזכור
ובורח אל החושך השחור
אז הוא מרים למעלה את ידו-
מבקש סימן או איזה אות,
שיאירו אור על עתידו,
שרוצה כל כך הוא לגלות- אותו
עיניו טרוטות, יגע ומותש
ובאוויר ריחו של יום חדש.
הוא מתעורר אט, אט ומתעודד,
מסיר כל פחד, דאגה וכאב
אז הוא מרים למעלה את ידו-
מבקש סימן או איזה אות,
שיאירו אור על עתידו,
שרוצה כל כך הוא לגלות- אותו
חצי מאה עברה כל כך מהר-
לא לעצור ולא להישבר.
הימים עוברים ואין חדש,
אך המחר אולי ימסור לו דש
אז הוא מרים למעלה את ידו-
מבקש סימן או איזה אות,
שיאירו אור על עתידו,
שרוצה כל כך הוא לגלות- אותו |
