אני מציירת באופן ילדותי
עם הרבה צבעים.
רוב הציורים קורים בטבע
על אף שאני מעבירה את רוב זמני במקומות מקורים.
יש הרבה דמויות בציורים
אבל לרוב הן לא מחייכות -
העולם סביבן צועק חיים, אבל הן עצמן שקועות בסטייט אוף מיינד
אחר;
אולי בשקט, אולי בכאב,
אולי בספק.
יכול להיות שהצבעים הם מה שהלב מבקש, והדמויות הן מה שהלב
יודע.
ייתכן שהצבעים מייצגים את מה שהעולם רואה בי -
והדמויות מבטאות את האמת הפנימית המושתקת שלי.
או שאני סתם מחפשת חוקיות במשהו מקרי.