חברים וירטואליים שלי נעלמו מהרשת החברתית.
לא נעלמו רק לי. נעלמו ל"כולם".
הם היו שם כמעט מדי יום: מגיבים, מפרגנים, מפורגנים,
משתפים פריימים של רגעים נדירים, מזוקקים.
ואז - שקט.
לא מילה, לא פוסט, אף שמץ נוכחות...
באחת נשמטו מהפיד.
לא יכול שלא לתהות
האם זה קשור בי?
בעוּבדת היותי ישראלי, ובשעה שמדינתי בזמן מלחמה,  
מככבת בכותרות באופן שלא מזמין חמלה מ"העולם".
האם הם מרחיקים את עצמם כדי לא להסתבך מדי; כדי לא לגעת במה
שמבקש יותר מהתבוננות אסתטית?
שהאישי הוא פוליטי? שמעצם ההתקשרות איתי הם חוששים להיראות כמי
שמביעים קירבה, חיבה, הבנה - כלפיי? ודרכי - כלפי עמי,
מדינתי?
כמובן שייתכן שיש להם סיבות אחרות,
אבל כששקט כזה מגיע דווקא עכשיו,
אני לא יכול שלא לשאול את עצמי:
אולי הם הלכו כדי לא להיתקל "בי"?
אולי הם נעלמו ל"כולם" כדי להתרחק ממישהו מסוים?
(שהוא אני)

אולי בגלל רגישות היתר והפגיעוּת אקסטרה שהיא מנת חלקי כעת -
השקט הזה, גם אם אינו קשור אליי,
מערער אותי כאילו כן.