|
אישה נפצעה אנושות בקולורדו
בפשע שנאה כנגד יהודים
שטן זרק בקבוקי תבערה
בצעדה למען החטופים
חששתי שזאת את
נזכרתי שלפני כמעט עשור
כשעוד היית בירושלים
חששתי גם
כתבתי אז שיר שלא פורסם:
בחדרי במיטתי
בצהרי יום שישי
בדמדומים מדומים
אפקט וילון אדמדם
שמסנן את קרני החמה
חזי עוד דואב
מהפחד שאחז בו
בדיווח על רציחת צעירה
בפיגוע, ברכבת הקלה
אם היית מתה
הייתי מתה איתך
ונודע כי סטודנטית בריטית צעירה
היא שלא תראה עוד יום ולילה
ואת למזלי חיה
כחיותי
(ברמת הדופק למצער)
ממש כתמול
ממש כמו לפני חצי עשור
עת התראינו באחרונה
כשבאת לנחמני, אבלה
ומאז...
כמה נחמץ
מחמיצות הגאווה
ומה ישתנה הלילה?
והחשש חוצה ימים
חוצה יבשות
והגאווה
והאהבה |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.