היא לא הייתה, וחסרה לי, בליבי, בי זה בער,
בין חברים, רק דמיונה במחשבותיי נשאר.
את החיוך שנסוך על פניה, את תנועת היד,
דמיינתי אותה פה, כאילו היא כאן, על יד.

ובין כל הדיבורים, הלב שלי ניצבט,
דמיינתי את הקול שלה וגם את המבט.
היא לא הייתה שם, אך חיה היא בדמיוני,
רוחה המיוחדת סבבה והייתה איתי.

כאילו היא יושבת, כאן עכשיו, מהנהנת,
מביטה בי בעיניים, רגע, שתיים, מתבוננת.
אבל היא רחוקה מפה, ליבי מלא באכזבה,
היא אתה עכשיו, בפראג, בעיר של אהבה.

ולפעמים אני שוכחת, מעולם לא הייתה שלי,
אולי הייתה רק לרגע או שתיים בחלום לילי.
כל כך, כל כך רחוקה, הלוואי הייתה קרובה,
תוססת בי אהבתי אליה, תוססת האהבה.

אבל היא רחוקה מפה, ליבי מלא באכזבה,
היא אתה עכשיו, בפראג, בעיר של אהבה.


היא לא הייתה שם, אך חיה היא בדמיוני,
רוחה המיוחדת סבבה והייתה איתי.
https://youtu.be/iM1GEBzWJCI