ברט שביט / שמש |
גרים בתעלת ביוב
אוכלים חולדות
לפעמים מפציעה השמש
(זיכרונות מהימים שהייתה שמש)
ואז העיניים מנצנצות
יש אור, מוטי. יש אור, מושיק.
תראה, זה ממש כאן
ויוצאים מהתעלה והולכים
בתחושת עילוי
ברחוב המוצף זוהר שמש
ואומרים ככה היה פעם כל הזמן,
כל הזמן
אך השמש נשרפת שוב
ממש מעט רגעים מאז הפציעה
והעיניים נקוות דמעות
אין שמש, אורית.
מה קרה לשמש, מיטל?
לא נורא, טוב מעט מכלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|