|
העט הזו מתאימה לעת הזאת.
אני כותבת בה כמו בחרב.
אני
מסרבת להיות
רחם רחב לב.
אני מסרבת.
אני מגדלת מילים ולא ילדים,
השירים הן בנותיי,
גם הן לא מתאימות
לשאיפות הלאומיות להיכנס לי לרחם
אני מחריבה בלי רחמים
תרבות שלמה,
אי אפשר
להקריא אותן
לזכר בניי שסירבתי להוליד
בטקס יום הזיכרון. |
|
|
המתרגם הלירי
חוזר כפיניקס:
"מקל הסוכריה
הזה, שטעמו טוב,
זה קינמון, זה
הוליווד, בואי,
בואי, אף אחד לא
יוכל לראות אותך
מנסה., בואי,
בואי, אף אחד לא
יוכל לראות אותך
בוכה."
- REM בשיר
המתאר את מסלול
הזוהר של בנות
הוליווד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.