עכשיו כשאני עוסק בהלחנה
וסדור התכנים שכתבתי
בשנה החולפת.
מוצגת בפניי מפת ליבי.
עד כמה אהבתי, עד כמה נואשתי,
שעות של תפילה, בכי ובקשה,
עד שהנפש התפוררה
לאלפי ניצוצות,
כמו אלו שראיתי שיוצאים מעינייך.
ההשתוקקות למבט עינייך בוערת כמו אש
בצורך הבלתי ממומש לחום וחיבוק,
עד שהעור, הבשר והעצמות,
נמסו מהצורך בקרבתך.

אהבה לא ממומשת קפואה בזמן
תהיה תוססת בי עד יומי האחרון
כמו נר שאינו כבה לעולם.

זו תהיה אהבה מרוחקת
שכמעט ונמוגה
אבל מהדהדת כל הזמן
עם החיוך הזה שלך
שגורם לי לצמרמורת
בחוט השדרה מהקדקוד
ועד קצות אצבעות הרגלים.
עם המבט והעיניים שלך
שקוראות אותי
כמו מתחת זכוכית מגדלת
אל תוך הנפש פנימה.
עם הרגישות והחוכמה שלך
שאין להם סוף.

אהבה לא ממומשת קפואה בזמן
תהיה תוססת בי עד יומי האחרון
כמו נר שאינו כבה לעולם.

אהבה לא ממומשת קפואה בזמן
תהיה תוססת בי עד יומי האחרון
כמו נר שאינו כבה לעולם.


מהדהדת כל הזמן עם החיוך הזה שלך
שגורם לי לצמורמרת.
https://youtu.be/7wyZKyptVrA