כתיבת שירה, כמו נפילה, מבקשת עֵד, הד, עין צופיה.
וכשאין -
התחושה היא של שקיפות,
של היעדר ממשות.
בבחינת "אם עץ נופל ביער
ואף אחד לא שומע,
האם הוא באמת נפל(?)"
נפל או לא נפל
וואלה?
נפל.
לא בעץ או פלי;
באמת נפל.
לא כי מישהו שמע או לא שמע -
כי הוא היה והוא נפל
והוא עשה...
תנועה בעולם.
גם אם היער לא הדהד
האדמה נחתמה.
וכמו העץ
אני כותבת לאדמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.