מֵאַחֲזֵי חֲלוֹמוֹת הֵם
כָּרִית לִישֹׁן בָּהּ צָהֳרַיִם
לְלַטֵּף וֶרֶד בַּר בַּעֲדִינוּת
וְלֶאֱחֹז יָמִים שֶׁל
בְּלִימָה.
יָמִים נָסַעְתִּי לְבַקֵּר אוֹתְךָ
וְלַשָּׁוְא לֹא הָיִיתָ
וְעוֹדֶנִּי מְחַפֶּש-ֶת אַחֲרֶיךָ
בֵּין סִעוּרֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַמִּלִּים.
בְּמִרְוָחִים שָׁבין אָדָם לְרֵעֵהוּ.