|
כשהרעש הלך
שמעה את השקט
האוויר היה צח
המחשבות התבודדו
הביטו על העצב
היא לבד כך וכך שנים
מביטה על האחרים
לא מבינה
במה הם שונים
מוותרת על להיות מיוחדת
רוצה רק חיבוק
ויד מלטפת |
|
|
לזה מהסלוגן
הקודם, אז עם כל
הכבוד לך,
גימנסיה הרצליה
זה בתל אביב.
ציפק'ה, סוגר
חשבון גיאוגרפי
עם ההיסטוריה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.