הוא הלך והלך הרחיק מהעיר,
כשהגיע אל יערות הגשם,
נפשו וליבו ששמחו שרו לו שיר,
יער עד קבל אותו בברכה,
בתוך היער הזה את אוהלו הוא נטע,
צבעים של ירוק עד מכל סביבותיו,
באוהלו הקטן פרח וחיי את חייו,
בכל בוקר זרחה לו השמש.

הוא קנה לו פינה בין צל עץ ועשב,
ושתל בה ירקות מכל צבע וחשק,
בלי חפצים, רק ניחוח אדמה של לחות וחום,
וחשב שאת חייו כאן הוא ישלים עד תום,
שמש מאירה שרכים, ענפים ועלים,
הוא הקשיב למי נחל שזורמים,
דיבר עם ציפורים, ועם בעלי החיים,
לא הפסיק לטייל, התפעל ימים על ימים.

נוף נשקף מבין עציי יער עצום,
נחל זרם ושר את שירו הקדום,
חש את הטבע ושמע רוח מנגן צלילים,
וליבו הבריא ונרפא מימים כואבים,
הוא קנה לו פינה בין צל עץ ועשב,
ושתל בה ירקות מכל צבע וחשק,
בלי חפצים, רק ניחוח אדמה של לחות וחום,
וחשב שאת חייו כאן הוא ישלים עד תום.

בלי חוטים, בלי מסך מהבהב,
בלי צלצול או רעש שהזכיר לו כאב,
בנה בבניה מבוקרת של אבן ועץ,
הרגיש אחדות עם היקום בלי חוצץ,
הסלט מירקות ששתל לעת ערב נעים,
הרגיש איך שקט מרפא זורם בעורקים,
כך הוא חיי שם זמן רב, שליו ורגוע,
נפשו עם ליבו בשלמות ובלי חולי ידוע.

עזב את החברה, עזב את התרבות,
התחבר אל היקום שמסביבו בלי עייפות,
לא ביקש עוד, או יותר, לא רדף אחריי,
לא ידע מה צופן העתיד אך זכר מה לפניי,
נהנה, פשוט חיי בעוד ליבו שר מאליו,
ושירו הפנימי, שיר של כאן ועכשיו.
נהנה, פשוט חיי בעוד ליבו שר מאליו,
ושירו הפנימי, שיר של כאן ועכשיו.


הוא קנה לו פינה בין צל עץ ועשב, ושתל בה ירקות מכל צבע וחשק,
בלי חפצים, רק ניחוח אדמה של לחות וחום.
https://youtu.be/tcSvlKXjaOI