הגוף הוא המקדש,
הזמן הוא הכהן הגדול,
ואת תהיי לי לעולה,
על מזבח ההכחשה שבנינו הלילה הזה.

הקרבנו בקבוק יין.
קירבנו עיניים שוחקות וכוסות רועדות.
קרב קצר התחולל, ונכנענו
למה שיתרחש בקרוב.

בתוכך, אין דבר שיעצור מבעדנו,
בתוכך, הקדוש נעלם ואנו מתקדשים,
עצמנו העוטף והרך מוליך אל תוככי
היכל גדול וחדרים בו מעט.

למרות האיסור הושטנו את ידנו,
מדמיינים שזה לא תפוח. את הארס
בדמנו לא יכולנו להכחיש,

לגוף אין תוחלת, חיים,
מזבח לא בונים מנחשים.