החדר שלי, בלילה שקט,
רק השעון מתקתק כל הזמן,
הצל של העץ בחלון,
אורות על הקיר כמו סרט ישן.

אני שומע קולות, במסדרון,
אבל לא בודק, ויוצא,
זה אבא שחזר די מאוחר,
ולא כדאי, עכשיו לדחוק לקצה.

אז אני עוצם עיניים חזק,
חולם שאני, עף למקום אחר,
שם אין דלתות שנטרקות,
ואף אחד לא פוחד לדבר.

המכונית הישנה על המדף,
כל מה שיש, היא כבר שמעה,
היא לא שואלת, גם לא עונה,
תמיד נשארת בדיוק במקומה.

אומרים שכשאגדל, יהיה יותר קל,
אבל עכשיו זה מרגיש כל כך רחוק,
אני תמיד מרמה, עם חיוך קטן,
פלסטר שלא מראה, פצע עמוק.

אז אני עוצם עיניים חזק,
חולם שאני, עף למקום אחר,
שם אין דלתות שנטרקות,
ואף אחד לא פוחד לדבר.
אני פוחד לדבר....
אני פוחד לדבר....
פוחד לדבר.


אבל עכשיו זה מרגיש כל כך רחוק,
אני תמיד מרמה עם חיוך קטן, פלסטר שלא מראה פצע עמוק.
https://youtu.be/3wxr2Jcpmww