מחפש את הדיסקים ורוצה שברי סוכריות על הגלידה האמריקאית שלו,
עם סירופ שוקולד. אחי, גזרו אותך משנות התשעים? אתה לא מבין,
אשתי כל הזמן מתלוננת, ואני לא מבין מה לא בסדר. יש אוכל על
השולחן? יש. יש בית ראוי למגורים? יש. יש אפילו קערית ענקית
שטוחה של פיצוחים קבוע על השולחן בסלון, מיטות עם ארגז מצעים
וציורים יפים בתמונות על הקירות, עם מסגרת וזכוכית. אולי אתה
לא עושה כלים? כל היום בעבודה והיא בבית ומרכלת עם השכנות,
שהיא תעשה כלים. יש ילדים? סך-הכול שלושה חודשים נשואים, יהיו
ילדים.

הוא מרביץ טרנס על הבוקר ושתי כוסיות ערק. לאלוהים תוכניות
משלו, אז למה לתכנן. ארוחת בוקר של פלפל אדום חריף וראש בצל.
רוצה לנסוע לים המלח, אבל פוחד לטבוע במלח.

יש לה סיפורים על אחד שנפגשה אתו. ישבו בשולחנות בחוץ והקמצן
לא רצה להזמין דבר, אז גירשו אותם. לא היו ספסלים אז ישבו
במדרגות של מרכז קניות. והוא מדבר איתה והיא לא מבינה ל-מה הוא
מתכוון.

רציתי לבדוק אותה, לדעת מה יש לה בראש. אין לה הרבה בראש, למען
האמת. אפילו ניסיתי להתפשר על הלב והדמיון - גם זה אין. רצתה
להיפגש ליד הבית שלה כדי שלא תצטרך לטרוח. אין מקומות ישיבה
בעיר הזאת, אז ישבנו מקופלים כמו מסכנים על מדרגות למרכז
קניות. לא הרבה בראש ובלב, בכלל מקרה קשה שהפסיכיאטרים מצצו לו
את לשד העצמות. אין עם מי לדבר - קליפה בלי פרי. אז עזבתי
אותה, למה אני חייב לה משהו? לדבר לקיר יותר כיף מאשר לדבר
איתה.

הוא גמר אתי בשיחת טלפון. איך עושים דבר כזה, דרך טלפון. בכיתי
והחברות שלי גידפו אותו בשבילי. ומישהו בדלת ליד אמר אל תבכי,
אני אהיה חבר שלך.

מה, אני צריך לטרוח באוטובוס לקצה של הקצה של העיר כדי להגיד
לה שהיא לא מוצאת חן בעיניי? כאילו שברתי אהבה, אפשר לחשוב.
כולה פגישה אחת של שעה באמצע הרחוב שלא קרה בה דבר. מי היא
בכלל בשבילי? לכלב של השכנה אני יותר קשור.