מתחת לצלעותיי, תוף קדוש
הדופק של האדמה כבר בא
הוא שר דרך הצער, דרך האבן
קול שיודע, איני לבד

אל תיתן לי זהב, אל תשלח לי ניסיונות
שלח לי אהבה מבורכת
מישהו שבוער, שהולך באש
שנשימתו תהיה חשק נשמתי

שלח לי מישהו לאהוב, שרואה
את ההרס, ואת ההתגלות

יש חוק שמדבר באור
שובר את היום, יולד את הלילה
הפיזיקה הקוונטית של הנשמה
במספרים, בקריאה בוערת

כל אטום מתפלל, כל שקט נע
ממלכת אלוהים לוחשת

שמע את תפילותיי, להבה קדושה
קראתי לך באלף שמות
שלח לי הדרכה אלוהית מלמעלה
ובבקשה שלח לי מישהו לאהוב
מישהו שירצה אותי קרוב
עד קץ הזמן

נגעתי בקצה הריק
שתיתי יין משפתיים שאינן מתוודות
אבל בליבת הקיום יש אנחה
כאב קדוש, אמת בודדה

לחוות שוב, לשבור את השלשלאות
לשלם את המחיר, ולהישאר טובה
זה הנס שאני מבקשת
דופקת על דלתך המכוסה זהב

תן לרחמים לרדת כמו שלג צפוני
תן לי להיות ידועה
לעצמי
ראשית

קראתי את הכוכבים בספר של כאב
כל מילה -  פצע, כל אמת -  שיגעון
הפיזיקה הקוונטית של הרוח
עדיין מאמינה, עדיין חשה בה
משהו קר, משהו אפל
קבור עמוק בלב

שמע את תפילותיי, אם הן עוד עפות
דרך שמיים חלודים, דרך שמיים חבולים
שלח לי הדרכה אלוהית דרך העשן
דרך נדרים שבורים ובדיחות קדושות

לחוות שוב, דרך דם ובושה
לקרוא למישהו - בית

ליבת הקיום היא חור
רעב שחור מהנשמה עצמה
נשקתי לשפתיים של קדושים וגנבים
אבל איש לא נשאר, וכלום לא מתאבל
ביקשתי אור מתחת לעור
אבל הרחמים לא פתחו לי דלת

ניסיתי לבנות לי אמונה מחול
להקים מזבח בליבו של הכול
אבל כל תפילה הפכה לשאלה
וכל תשובה
נותרה עירומה

הדופק של האדמה איטי
החוק הקוונטי, השבועה השקטה
ידונו את כולנו,
או יגאלו את שנינו