כְּשֶׁהָיִית
הָיָה הָעוֹלָם טוֹב יוֹתֵר
אַדְווֹת קַלּוֹת שֶׁל רֹב טוּבֵךְ
לִטְּפוּ אוֹתִי בְּחוֹם
עָטְפוּ אוֹתִי בְּצָעִיף שֶׁל חֶסֶד
אָחֲזוּ אוֹתִי חָזָק
פֵּרְקוּ אוֹתִי
לִרְסִיסֵי רְסִיסִים
אָז עוֹד לֹא יָדַעְתִּי
לְמִי נִכְנַעְתִּי
עַד שֶׁהִבַּטְתִּי
בִּפְלִיאָה
בִּתְמוּנַת חִיּוּכֵךְ הַכּוֹבֵשׁ
מִסְתַּכֶּלֶת לִי בָּעֵינַיִים
עַכְשָׁיו זֶה מְאוּחָר
אַתְּ כְּבָר לֹא כָּאן
נָפַלְתִּי עַל פָּנַי אַפַּיִם