|
בהתחלה הכול היה פתוח
גם אני
אף-אחד לא הכיר אותי
יכולתי לכתוב מה שאני רוצה
אבל כתבתי ברוח הדברים
לא רציתי לעשות רעש
עם הזמן צברתי ביטחון
וגם דעות קדומות מאחרים
פתאום כולם חושבים שהם מכירים אותך,
או חברים שלך
הראש נסגר עם הזמן וגם הלב
פרסים קטנים כבר לא קורצים,
הכול נשטף במים. |
|
|
או-קיי, עכשיו
אני משוכנעת
שאנחנו לא לבד
ביקום. אחרת -
מי, לעזאזל,
מעלים את כל
בקבוקי
ה"קריסטל"
מהמכולות? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.