לעוף כמו ציפור,
לדאות כמו נוצה ברוח,
להרגיש את הרוח על פניי,
לתת לאוויר לעטוף אותי,
לרחף בתוך ענן לבן
שקרניי אור נשברות בו.

מלבד רחש הרוח באוזניים
לא לשמוע כלום,
להרגיש קל כעלה
ופשוט לרחף...

ברגעים כאלה של תודעה
הייתי עוצם את עיניי,
נותן לדבר להתרחש בתוך מוחי,
מתחבר לגחלילית שבי
וזורח.

עתה, בתוך החלום,
לא נצרכתי בכלל להשתדל
כדי לחוש כך.

הייתי אותה ציפור
והרגשתי כמו אותה נוצה, נוצה,
עד שהכול נעלם מסביבי
וצנחתי לתוך
הלא כלום.

ברגעים כאלה של תודעה, הייתי אותה ציפור
אותה נוצה, וזורח, זורח.
https://youtu.be/ZEN0e0LYd3U