כשהגיעה השמועה לאוזני הצדיק
שישנו הר אחד קדוש, בסוף העולם
שכל המגיע אליו
זוכה להארות נשגבות והתגלויות מופלאות---
מיהר הצדיק,
אסף מעט בגדים, מזומן ודרכון
וטס לגוואטמלה.
שכר לו רכב וקנה מפת דרכים
והיטלטל בדרכים
אל ההר הקדוש.

כשהתקרב, וכבר ראה מרחוק
ענן קשור על ההר
שקע לפתע הרכב בו נסע
אל תוך בור שנפער
בדרך העפר החבוטה.
יצא הצדיק
ועמל בכל כוחו לחלץ
את הרכב התקוע.

בתוך כך הביט הצדיק לשמים
וראה שהשמש עומדת לשקוע.
נטל הצדיק ידיו
ונעמד לו להתפלל מנחה.
ולפי שהיה הזמן דחוק עד לשקיעה
התפלל "הביננו".
והתפילה - תפילת צדיק
בכוונה עצומה
כל תיבה כמונה מעות.
בתוך כך
החל ההר הקדוש
לפלוט ענני עשן ולבה רותחת
שזרמה לה בקצב במורד ההר
לכיוון הצדיק,
שהיה שקוע בתפילתו
ולא נתן דעתו למה שסביבו

וכשהגיע הצדיק למילים
"וסלח לנו להיות גאולים" -
הגיח לפתע ג'יפ
מעבר לפיתול בדרך
הנהג הבחין באדם עומד בצד הדרך
ועצר מיד
מן הג'יפ זינק קצין אמריקאי
עם מדים ודרגות בכירות של הצי
בחור גברתן ושרירי,
והניף את הצדיק
ללא אומר ודברים
הטילו אל הג'יפ, וזינק פנימה אחריו
בתוך ההמולה, נשמט הסידור
מידי הצדיק
אולם איש לא שעה לזעקותיו
בעברית, ביידיש, ובאנגלית רצוצה
והביאוהו למקום מבטחים,
כמו שהביאו המלאכים את לוט
ויוציאוהו ויניחוהו בפאתי העיר.

בדרך כלשהיא
חזר הצדיק לביתו בירושלים
וכשהיה עם חסידיו, אמר להם:
אינני מיצר
על הנסיעה שהייתה לחינם
שכן
למרות שלהר לא הגעתי
הרי שהקצין שהציל אותי
היה באמת התישבי
ובכן, זכיתי לגילוי אליהו.
רק על דבר אחד אני מיצר,
אמר הצדיק
שלא סיימתי את תפילתי
ואלי זכיתי לסיימה
אפשר הייתה באה
הגאולה---