אֵיפֹה הָיִיתִי כְּשֶׁדָּעַךְ מְאוֹר עֵינַי
עֵת חֹשֶׁךְ כִּסָּה מַחֲצִית חַיַּי
הֲתִגְווַע כְּתִיבָתִי עַד מוֹתִי
וְתָמוּת סְגֻלָּתִי
הַמְּפַכָּה בִּי לַמְרוֹת רְצוֹנִי
לְמַעַן שָׁרֵת אֶת קוֹנִי כְּעֶרְכִּי
אֲבַקֵּשׁ לִצְעֹק זַעֲקָתִי
"מַדּוּעַ זֶה לָקַחְתָּ הָאוֹרוֹת?"
וְתָשִׁיב וְתַעֲנֶה בִּי כָּזֹאת:
"הָאֵל אֵינוֹ זָקוּק לַכִּשָּׁרוֹן
מְשָׁרְתָיו מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
וְרַק אִם תֵּיטִיב שאֵת
עֹל מִצְווֹתָיו בֶּאֱמֶת
וְתָקִים פְּקֻדָּתוֹ
כְּרַבִּים הַמְּיַיחֲלִים לְחַסְדּוֹ"


ג'ון מילטון: על העיוורון שלקה בו במחצית חייו