הַחֹק תָּמִיד לְצִדִּי
לוֹ נֶחְשפְתִּי מֵעוֹדִי
לֹא אֲצַיֵּת
גַּם אִם אוֹתִי הוּא כָּל הַזְּמַן שׁוֹפֵט
וּמוֹצִיא אוֹתִי אָשֵׁם
פֶּה אֶחָד
לְלֹא סָפֵק
בֹּקֶר אֶחָד מִתְעוֹרֵר
תָּקוּעַ בְּאֵיזוֹ מִטָּה זָרָה
לְלֹא כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִתְגַּלְגֵּל
וְלַעֲמֹד עַל קַרְקַע יַצִּיבָה
פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי רַק בָּשר וָדָם
וַעֲצָמוֹת
וְעַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ אַחֵר לִרְאוֹת
שֶׁלֹּא צָפִיתִי מֵרֹאשׁ
אֲבָל אֶפְשָׁר לָצֵאת מִזֶּה
אַל תִּתְייָאֵשׁ לִי עַכְשָׁיו
אַתָּה עוֹד תֵּצֵא מִזֶּה
זֹאת הַבְטָחָה