קאבנוס תבורי / קפה אירי |
ואת צוחקת
כי כאב שלי עושה אותך מאושרת
החושך נופל עליי בדומיה
ואני כולי כאב ותחלואה
אוזנייך זקורות לכל נקודת תורפה,
כמו זאבה
מר כאבי, עוברים הימים
ואני עודני רוצה להאמין
שבאה השעה שעת הנעילה
ואת כבר לא שומרת טינה
אה, כל חיי נהרסו בגלל נשים
כמו להבה והיא עולה-עולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|