חלומות נולדים כל הזמן,
מדי פעם חלקם מתגשמים.
רובם בדרך כלל מתים.
אף אחד לא יודע מה לעשות עם החלומות המתים
ורוב האנשים לא רוצים להתעסק עם זה.
בכל זאת, לא נעים.

למזלנו, עאבד הציל את המצב.

עאבד הוא בעל פלאפל קטן במרכז עכו.
הוא נמצא שם מאז שהוא זוכר את עצמו.
הפלאפל עובר במשפחה מדור לדור כבר עשרות שנים,
מהאבא לבן הבכור.
עאבד דווקא הילד הכי קטן במשפחה,
אבל האח הגדול שלו טבע בים בגיל שש,
אז על עאבד הוטלה האחריות של ניהול הפלאפל המשפחתי.
למרות שזה בכלל לא מה שהוא רוצה לעשות.

עם זאת, לעאבד לא היה את הרצון ואת האומץ לשבור את המורשת של
המשפחה.
הוא ניהל במסירות את הפלאפל וכעס על אחיו שטבע והפיל עליו את
האחריות.

עאבד שם לב שבחלוף הזמן שאר חלומותיו מתו,
כנראה בעקבות הזנחה.
הוא ראה את החלומות שרועים מתים על רצפת דוכן הפלאפל
והחליט בליבו שהוא ימצא להם שימוש הולם.

כף ידו נשאה בעדינות את החלומות המתים מהרצפה -
ישר לתוך הבלנדר.
הפעיל.

ברררררררר.
בררררררררררר.

הוא לא הפסיק עד שלחלומות היה מרקם חלק חלק.
משום מה שייק החלומות שלו נראה כמו שמן לטיגון פלאפל.

ואם זה מריח כמו שמן, נראה כמו שמן, יש לזה טעם של שמן
וזה זול יותר משמן - זה שמן!

עאבד שפך את החלומות שלו לתוך המכונת טיגון של הפלאפל והכין
מנה.
הוא סידר את הכדורים במקצועיות בתוך פיתה חמה עם חריף וטחינה
וירקות
וזילף עמבה מלמעלה.

כשאכל את המנה הבין עאבד את גודל התגלית שלו.
זה בול אותו דבר כמו שמן רגיל!

זה אומר שעאבד לא יצטרך לשלם על שמן לטיגון יותר בחיים,
הוא יכול להשתמש בחלומות במקום!
מאז אותו היום, עאבד הסתובב ברחובות כל בוקר ואסף את החלומות
המתים של כולנו, כדי שיהיה עם מה לטגן.

התגלית של עאבד חוללה מהפכה בעולם הפלאפל
וכולם מטגנים עם חלומות במקום שמן עמוק.

לפחות אנחנו יודעים שיש שימוש לכל חלומותינו שגוועו ונשכחו.

ויש גם פלאפל.