ליסה ארגמן / זה הלילה |
שומעת שירי דיכאון במזרחית
מקלפת סיגריה ועוד סיגריה
ולא מבינה למה אתה לא כאן,
אתי
האם העיניים לא הראו אהבה?
האם המילים לא היו מלטפות ומנחמות?
האם לא הייתי מספיק בשבילך כשהייתי בשבילך?
עכשיו אתה מדבר אל הקירות וגם אני
ואתה לא רואה שזה יכול להיות אחרת
נבצרת, אבל נותנת את גופי כדי להתנחם
ואתה רוקד עם הבדידות,
כמו לרקוד עם שד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|