נוֹהֶרֶת עָתִיד יָדוּעַ
שֶׁל חוֹפִים נִכְבָּשִׁים בְּרַגְלֵי אָדָם
וְשֶׁל יָמִים עֲטוּרֵי עֲש-ִיָּה.
וְאָנָה אֲנִי בָּאָה בֵּין יָמִים שֶׁל קֶדֶם
לְבֵין צִבְעֵי אָבִיב מַקְדִּים בּוֹאוֹ.
חֹפֶן רְגָשׁוֹת אָגַרְתִּי בְּתוֹכִי לְמַצְּבֵי
שָׁרָב רִגְשִׁי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי,שֶׁיִּתָּכֵן
בַּהֶמְשֵׁךְ
וַאֲנִי רוֹגֶשֶׁת צְעָדַי בְּנִבְכֵי נַפְשְׁךָ
כְּחוֹף לְלֹא בְּעָלִים.