התעוררתי בשתיים וחצי לפנות בוקר ושכבתי במיטה בכוח עוד שעה,
ותוך כדי שאני שוכב ככה בין השמיכות וכל פעם שאני מסתובב לכאן
ולשם,
נופלת השמיכה ואם נמנמתי טיפה אני מיד מתעורר מהקור כי הבית
קר
בלילות,
הקרירות של הבית היא בגלל הקור הזה שאני מרגיש בלב, קור של
בדידות,
לא תמיד אני מרגיש אותו, אבל כמעט תמיד כשאני חושב עלייך,
כמה אני רוצה שתהיי איתי וכמה הכול בלתי אפשרי,
נו, מה זה חשוב עכשיו?

אז הלב שלי שמפיץ את הקור יש לו רצון כל כך חזק שתהיי כאן,
אבל את עכשיו שוכבת לך ברפיון איברים, חולמת חלומות, ישנה את
שנתך,
ובבוקר כשתקומי לעוד יום עבודה, אני לא יהיה זה שמכין לך
ת'קפה,
אני לא אהיה זה שיניע ת'רכב ויקח את הילד שלך לגן,
אני גם לא אהיה זה שכשתחזרי יואכל איתך ארוחת ערב,
כמה אני רוצה שתהיי איתי וכמה הכול בלתי אפשרי,
נו, מה זה חשוב עכשיו?

לפעמים בדרך אתה מיתנמנם, וחולם חלומות, ותוך כדי נסיעה,
הראש שלך נידפק בחלון הרכב ואתה מיתעורר, אבל לא לגמרי,
זה קורה בטרמפים, ואתה מסתכל על הנהג, מסתכל על הדרך,
ולוקח זמן עד שאתה מיתעורר, בזמן הזה אתה חושב לעצמך,
איפה לעזאזל אני נימצא? ומה אני עושה פה בכלל?

אז תוך כדי שאני שוכב במיטה שלי ועולות בי המחשבות האלו,
שאותן אני חושב כבר איזה מאתיים ומשהו ימים, אני מקבל החלטה,
שאני מקווה שאוכל לעמוד בה, שאני הולך לעשות עם עצמי משהו,
אנסה,
אנסה משהו אחר, אנסה לקום להשאיר את הכול מאחור לקחת תרמיל
ולצאת,
לצאת כדי ללכת על שביל, שביל שיוביל אותי לדרך אחרת, דרך
שבסופה אשוב אל עצמי,
ולא חשוב כמה אני הייתי רוצה שתהיי איתי וכמה שהכול בלתי
אפשרי,
כי זה הכי חשוב עכשיו.

לפעמים בדרך אתה מיתנמנם, וחולם חלומות, ותוך כדי נסיעה,
הראש שלך נידפק בחלון הרכב ואתה מיתעורר, אבל לא לגמרי,
זה קורה בטרמפים, ואתה מסתכל על הנהג, מסתכל על הדרך,
ולוקח זמן עד שאתה מיתעורר, בזמן הזה אתה חושב לעצמך,
איפה לעזאזל אני נימצא? ומה אני עושה פה בכלל?

לוקח זמן עד שאני חושב את המחשבה הזו ואני שואל את עצמי, איך
נתתי לזה ליקרות?
איך נתתי לעצמי לירצות? איך זה יכול להיות שהירשתי לעצמי
ליצנוח
אל המקום הזה?
וחלק מההחלטה הזו של לקחת אחריות על החיים שלי, הפקת לקחים
והסקת מסקנות,
אז המסקנה הראשונה שאני רואה היא שאני צועד על דרך הרסנית
שגורמת לי ליסבול,
ואם אני רוצה לשנות כיוון אני צריך להכניס אור חדש לחיים שלי,
לעשות פעולות שישמחו אותי,
ולא חשוב כמה אני הייתי רוצה שתהיי כאן איתי וברור שהכול בלתי
אפשרי,
וזה הכי חשוב עכשיו.

לפעמים בדרך אתה מיתנמנם, וחולם חלומות, ותוך כדי נסיעה,
הראש שלך נידפק בחלון הרכב ואתה מיתעורר, אבל לא לגמרי,
זה קורה בטרמפים, ואתה מסתכל על הנהג, מסתכל על הדרך,
ולוקח זמן עד שאתה מיתעורר, בזמן הזה אתה חושב לעצמך,
איפה לעזאזל אני נמיצא? ומה אני עושה פה בכלל?

לוקח זמן עד שאתה מיתעורר, בזמן הזה אתה חושב לעצמך,
איפה לעזאזל אני נימצא? ומה אני עושה פה בכלל?